אתם נמצאים סמוך לבית משפחת ירקוני, בבית זה התגורר הזוג : בן-ציון ואדית ירקוני.    

אדית, בת למשפחה אמידה מברלין, היתה בין העולים הראשונים שהגיעו לקרית ביאליק מגרמניה. היא עלתה לארץ מתוך אידיאלים ציונים חזקים בהם האמינה (למרות התנגדות משפחתה אשר הייתה מתבוללת וניסתה להשפיע עליה שלא לעלות).

לעומתה, בעלה בן-ציון היה מעולי העלייה השנייה שעלו לארץ בשנות ה-20 מקייב שבבריה"מ.

אדית ובן ציון היו מראשוני המתיישבים בקריה בשנת 1935.

בן ציון היה מראשוני המתגייסים היהודים לצבא הבריטי והיה "הנוטר היהודי הראשון " (נוטר=שוטר) שהסתובב בקריה עם נשק מוכר מטעם הבריטים.

אדית נודעה בקריה כמורה לחינוך גופני, ששמה הלך לפניה בזכות החידושים שהכניסה למקצוע ובזכות היחס החם והמיוחד שרקמה עם תלמידיה הצעירים.  וותיקי הקריה מספרים כי השתתפות בשיעור ספורט אצל אדית, לא היה אף פעם שיעור רגיל... אלא היה זה בעיקר מפגש חברתי שניתן היה בו לפרוק מועקות נפשיות ולקבל בשעת הצורך חיזוק, עידוד ונחמה.

בנוסף לכך הייתה אדית פעילה בארגון ההגנה, ובארגון העזרה הראשונה שקם בקריה, וכאשר פרצה בארץ מחלת שיתוק הילדים, נסעה אדית לאנגליה כדי ללמוד את תורת השיקום של קורבנות המחלה אצל האורתופד המפורסם , פרופ' גוטמן, שהיה מומחה מספר אחד בנושא זה בעולם.

לאדית ובן-ציון לא היו ילדים, לכן ציוו לאחר מותם למסור את הבית על תכולתו לטובת צרכי התושבים של הקריה, אליה היו קשורים בכל נימי נפשם מאז תקעו בה יתד.

אמנם תושבי הקריה הוותיקים ידעו על הקשר הסודי שהיה לזוג עם פעולות ההגנה והפלמ"ח, אך לאחר שהתחילו לשפץ את הבית על מנת להכינו לצורכי הציבור, הופתעו למצוא בתוך ארון בעל תחתית כפולה- מצבור נשק מוחבא , הידוע בכינויו: "סליק", שהיה שמור בבית מאז תקופת הקוממיות.